סרטון להמחשה
כללי:
חציתם את גיל 65? אתם מעשנים או שעישנתם בעבר?
אם השבתם - כן על אחד או יותר מהסעיפים האלה או שהם נכונים לגבי אדם הקרוב אליכם, כדאי שתמשיכו לקרוא.
בערב ה-26 בנובמבר 2013 הובהל הזמר אריק איינשטיין לבית החולים איכילוב, שם נפטר לאחר שהנסיונות להצילו כשלו. איינשטיין נפטר מקרע של מפרצת באבי העורקים הבטני, אשר גרמה לדימום פנימי מסיבי שהוביל למותו. מפרצת אבי העורקים גדלה ללא תחושתו של המטופל, לכן מפרצת באבי העורקים הבטני מכונה "הרוצח השקט". ייתכן שגם אתם או מי מהיקרים לכם מצויים בסכנת חיים, וכלל לא מודעים לכך.
כמה דברים שחשוב שתדעו על מפרצת באבי העורקים הבטני:
- אבי העורקים (האאורטה) הוא העורק הראשי בגוף, הוא יוצא מהלב לכיוון בית החזה והבטן, ומתפצל לשתי הרגליים. בתהליך הווצרות מפרצת בעורק, מקטע מוחלש בדופן אבי העורקים מתחיל להתרחב כמו בלון, עד כדי סכנת פיצוץ.
- בעולם, מפרצות האאורטה קיימות ביותר מ-3% מאנשים מעל גיל 60, ומהוות סיבת מוות אצל 1 מתוך כל 250 האנשים מעל גיל 50. על פי נתונים, נכון לשנת 2017 כ-500 אנשים מתים בשנה מהתפרצות מפרצת בטנית.
- ומה בישראל? ההערכה היא שכ-1,000 ישראלים בשנה יפתחו מפרצת בטנית מסכנת חיים.
- הבעיה? למרות שקיים טיפול מניעתי בטוח ומציל חיים, רק כ-600 ישראלים מתוך ה-1000 יגלו כי הם לוקים במפרצת תוך בטנית ויופנו לקבלת הטיפול.
- במקרה של קרע באבי העורקים או ניתוח חירום, סיכויי ההישרדות קטנים ביותר, עד כ-90% תמותה ורק 10% הישרדות. לעומת זאת, בטיפול אלקטיבי (שנעשה באופן יזום, לאחר גילוי מוקדם), סיכויי ההישרדות גבוהים ביותר.
אז מה עושים? מפרצת תוך בטנית ניתן לגלות גם לפני שיופיע סיבוך קטלני וזאת באמצעות בדיקת אולטרסאונד בודדת, פשוטה, לא פולשנית ולא כואבת. אם אתם נמצאים בקבוצת סיכון, כל שעליכם לעשות הוא לפנות לרופא המשפחה באחת מקופות החולים ולבקש ממנו הפניה לבדיקה.
מהי מפרצת?
התמונה באדיבות מדטרוניק
מפרצת בכלי דם נוצרת כאשר דופן כלי הדם נעשית חלשה ומתחילה להתנפח כמו בלון, שעשוי בסופו של דבר להיקרע ולהביא לדימום.
כאשר מדובר באבי העורקים, העורק הגדול ביותר בגופנו, קרע כזה יגרום באופן מהיר לאובדן כמויות גדולות של דם וב-90% מהמקרים למוות.
קוטרו של אבי עורקים תקין הוא כ-2 ס"מ. מפרצת מאובחנת כאשר מקטע מסוים של אבי העורקים מתרחב לכדי 3 ס"מ ומעלה. מפרצת מצויה בסכנת התפרצות, כאשר קוטרה מגיע לכ-5 ס"מ או כאשר קוטר המפרצת גדל ביותר מ-1 ס"מ בתוך שנה.
למפרצת באבי העורקים הבטני לרוב אין סימנים חיצוניים ולעיתים רבות, כמו במקרה של איינשטיין, החולה אינו יודע כי הוא נושא בבטנו "פצצה מתקתקת". בישראל כ-1,000 אנשים יפתחו מפרצת בטנית בשנה, אולם רק כ-600 מתוכם יאובחנו ויעברו טיפול מונע ומציל חיים.
מה הם התסמינים?
במרבית המקרים למחלה אין תסמינים כלל. רוב האנשים לא יחושו בדבר העשוי להעיד על הימצאותה של המפרצת. לעתים נדירות ביותר במהלך בדיקה רפואית שגרתית עשוי הרופא להבחין בגוש פועם בבטנו של המטופל.
ישנם מקרים נדירים אחרים בהם החולה עלול לחוש בכאב כתוצאה מלחץ המפרצת על איברים סמוכים בבטן.
אך כאמור, רוב המפרצות אינן מורגשות בבדיקה גופנית והן מתגלות במהלך בדיקות דימות שונות המבוצעות מסיבות אחרות או במסגרת בדיקת סקר ייעודית לצורך גילוי מוקדם של מפרצות.
בשלב מאוחר של המחלה, חולים מסוימים עלולים לסבול מכאבי בטן חדים שנובעים מדימום וקרע של המפרצת עצמה. זהו מצב מסכן חיים אם לא מטופל בדחיפות ויש לפנות במיידי לקבלת טיפול רפואי.
מה הם גורמי הסיכון?
- עישון (גם עישון פאסיבי)
- מין - המחלה יותר שכיחה בגברים.
- יתר לחץ דם
- מחלות לב או כלי דם
- השמנה
- נטייה משפחתית למחלה – גנטיקה
- תסמונת מרפן
הסיכון להתפתחות מפרצת בטנית עולה עם הגיל, המפרצות שכיחות יותר אצל גברים מגיל 50 ומעלה, אולם עלולות להופיע גם אצל נשים.
כיצד מאבחנים?
כאמור מרבית המפרצות מתגלות באקראי במהלך בדיקות דימות שונות המבוצעות מסיבות אחרות לחלוטין (כאבי גב, כאבים בבטן התחתונה, אבנים בכליות וכיוב').
עם זאת קיימת בדיקה ייעודית, בדיקת אולטרהסאונד פשוטה ולא חודרנית לגילוי מפרצת באבי העורקים הבטני.
מאז 2015 הבדיקה כלולה בסל הבריאות לגברים בגילאי 75-65 מעשנים או שעישנו בעבר, אפילו אם עישנו מעט סיגריות במשך פרק זמן קצר, או באם הם נמצאים באחת מקבוצות הסיכון האחרות.
כאמור מדובר בבדיקה פשוטה, מהירה ולא פולשנית.
כיצד מטפלים במפרצת תוך בטנית?
קיימות שתי אפשרויות לטיפול במפרצת, כאשר הבחירה ביניהן נתונה לשיקול דעתו של מנתח כלי הדם המטפל.
אפשרות אחת היא תיקון המפרצת בניתוח פתוח הכולל החלפת החלק החולה בתותב (גראפט). הניתוח מתבצע תחת הרדמה מלאה וכרוך בחתך בדופן הבטן.
האפשרות השניה, והנפוצה יותר כיום, הוא טיפול זעיר פולשני בגישה האנדו-ווסקולרית. בשיטה זו מתבצע חתך קטן בעורקי המפשעה ותותב מלאכותי (סטנט גראפט) מוחדר בהליך צינתורי. התותב ממוקם בתוך החלק החולה של אבי העורקים ומהווה נתיב זרימה חליפי לדם ובכך מונע הפעלה של לחץ הדם על האזור הדק והשברירי של אבי העורקים. כל זאת מבלי לפתוח את העורק עצמו. פעולה זו ניתן לבצע תחת הרדמה מלאה, תחת הרדמה אזורית או אפילו בהרדמה מקומית בלבד.
לרוב החולה משוחרר מבית החולים כ-3-5 ימים לאחר הפעולה, ולאחר כחודש כבר יכול לשוב לפעילות מלאה.
שאלות ותשובות נפוצות:
האם הבדיקה בתשלום? אם כן, מהי עלות הבדיקה?
הבדיקה אינה בתשלום לאנשים תחת קבוצת הסיכון וכלולה בסל הבריאות.
אני לא נכלל/ת בקבוצות הסיכון, האם יש עדיין צורך לעבור את הבדיקה?
במידה וקרוב משפחה מקרבה ראשונה לוקה במפרצת אבי העורקים, כדאי לבקש מרופא המשפחה בדיקת אולטרה סאונד לאבי העורקים
במידה והבדיקה מלמדת שאני בסיכון, מה עושים עכשיו?
במידה וגילו מפרצת זעירה שאינה דורשת ניתוח, עדיין מקובל לבצע מעקב חד שנתי אודות המפרצת על מנת לקבוע את קצב גדילתה ואת הסף להחלטה ניתוחית.
לאחד מבני משפחתי הייתה מפרצת תוך בטנית, האם זה אומר שגם לי תהיה?
באלה הלוקים במפרצת בקרבה ראשונה הינם בסיכון מוגבר. עדיין גורמי סיכון אחרים כגון עישון עלולים להשפיע במידה הרבה יותר גבוהה מאשר גנטיקה. בכל מקרה ההמלצה לבקש מרופא משפחה אולטרה סאונד לאבי העורקים.
כמה סיגריות צריך לעשן ביום כדי להיכלל בקבוצת הסיכון?
על מנת להיכלל בקבוצת הסיכון מספיק עישון מועט לפני זמן רב.
מדוע עלי לבצע אולטרה סאונד אם אין לי כאבים כלל?
מפרצת אבי העורקים איננה סימפטומטית כלל עד לרגע הקרע ועל כן לא חשים בה כלל ואפילו היא ענקית.