מטרות המחקר – מטרת המחקר היא להשוות את התוצאות הקליניות של מכשירי MANTA ו-ProGlide באוכלוסיית העולם האמיתי של מטופלים העוברים תיקון אנדוסקולארי אלקטיבי של מפרצת אאורטה בטנית (EVAR) אופן מלעורי. 

שיטות – כל המטופלים העוקבים שעברו EVAR בגישה מלעורית במרכז רפואי יחיד נכללו בסקירה רטרוספקטיבית זו. הצלחה טכנית הוגדרה כהשגה של המוסטזיס לאחר שימוש במכשיר. הסיבוכים תועדו, כולל איטום לא תקין לאחר שימוש במכשיר, דימום לאחר יציאה מחדר הניתוח, חסימה, היצרות ומפרצת מדומה. שיעור ההמרה ל-cut down פמוראלי תועד גם כן.

תוצאות – סך הכל 263 מטופלים נכללו באנליזה, ובהם 511 אתרי דיקור בcommon femoral artery. מתוכם, 325 נסגרו באמצעות MANTA ו-186 באמצעות ProGlide. כישלון טכני קרה ב-8.3% (27) מהמקרים בקבוצת ה-MANTA ו-5.6% (29) מהמקרים בקבוצת ה- ProGlide(P< 0.001). מתוך המקרים הללו, נמצאה אטימה לא תקינה בסיום הפרוצדורה ב-5.8% (19) מקרים בקבוצת ה-MANTA וב-13.9% (26) מקרים מקבוצת ה- ProGlide (P = 0.002). דימום לאחר סיום הפרוצדורה התרחש ב-2 מקרים (1.2%) בקבוצת ה-MANTA וב-3 מקרים (1.5%) בקבוצת ה- ProGlide(P = 0.721). היה צורך לעבור ל-cut down  פמוראלי ב-15 מקרים (4.6%) בקבוצת ה-MANTA וב-9 מקרים (4.8%) בקבוצת ה- ProGlide (P = 0.909).

מסקנות -  גם MANTA וגם ProGlide מהווים מכשירי סגירה בטוחים בארטריוטומיות בקטרים גדולים ב-EVAR מלעורי. על אף של- ProGlideשיעור הצלחה ראשוני נמוך יותר, ניתן להתגבר בקלות על חסרונותיו על ידי הוספת מכשיר ProGlide נוסף, מה שמוביל לשיעורים דומים של מעבר ל-cut down פמוראלי. יתר על כן, ProGlide פחות יקר מ-MANTA.